הורים המנסים לעקוב אחר התפתחות השפה של ילדם נתקלים לעיתים בשאלה פשוטה לכאורה: מה בעצם נחשב מילה? האם "דו" במקום "כדור" נחשב? האם "הב-הב" לכלב הוא מילה? ומה לגבי סימן ביד, מילה שהילד אומר רק אחרי שמבקשים ממנו או מילים בשתי שפות שונות?

בתחילת התפתחות הדיבור, המילים של ילדים אינן חייבות להישמע כפי שמבוגרים הוגים אותן. חשוב יותר לבדוק האם הילד משתמש בהפקה מסוימת כדי להעביר משמעות. גם בכלי הערכה מקצועיים מקובל להתייחס למילה כחלק מאוצר המילים כאשר הילד מבין למה היא מתייחסת ומשתמש בה בעצמו, גם אם הוא עדיין אינו הוגה אותה בצורה מלאה או מדויקת.

כיצד יודעים אם הפקה מסוימת נחשבת מילה?

אפשר להתייחס לצליל או לרצף צלילים כמילה כאשר מתקיימים כמה מאפיינים מרכזיים.

הילד משתמש בה מתוך כוונה

הילד אינו רק משמיע צליל בזמן משחק קולי או מלמול, אלא משתמש בו כדי לבקש, לקרוא בשם, להגיב, לשתף או לתאר משהו.

לדוגמה:

• הילד אומר "בה" כאשר הוא רוצה בקבוק
• אומר "דו" כשהוא רואה כדור
• אומר "או" כדי לבקש אוטו
• אומר "הב-הב" כשהוא רואה כלב
• אומר "בום" כאשר משהו נופל

יש להפקה משמעות שאפשר לזהות

המילה אינה חייבת להישמע בדיוק אותו דבר בכל פעם, אבל צריך להיות ברור שהילד מקשר אותה לאדם, לחפץ, לפעולה או לאירוע מסוים.

פעוט יכול לומר פעם "טו" ופעם "או" כשהוא מתייחס לאוטו. למרות ההבדלים בהגייה, ייתכן שהוא מנסה לומר את אותה המילה. חשוב לבחון את ההקשר ואת הכוונה שלו, ולא רק את הצלילים ששמענו.

הילד משתמש בה בעצמו

כדי ללמוד על אוצר המילים העצמאי של הילד, חשוב שהמילה תופיע גם בלי שהמבוגר יבקש ממנו לחזור עליה. כאשר עוקבים אחר אוצר המילים, מתייחסים בעיקר למילים שהילד אומר מיוזמתו ולא רק למילים שאמר בעקבות בקשה כמו "תגיד כדור".

עם זאת, גם חיקוי הוא מיומנות התפתחותית חשובה. העובדה שהילד מצליח לחקות מילה יכולה ללמד על ההקשבה ועל יכולת ההפקה שלו. פשוט נכון להבחין בין מילה שהילד חיקה באותו רגע לבין מילה שכבר נמצאת בשימוש העצמאי שלו.

האם מילה שהילד אינו הוגה נכון נחשבת מילה?

כן. בתחילת הדרך ילדים אינם נדרשים להפיק את כל הצלילים במילה או להגות אותה כפי שמבוגר הוגה אותה.

לדוגמה:

• "דו" במקום "כדור"
• "תות" במקום "לשתות"
• "נה" במקום "בננה"
• "טו" במקום "אוטו"
• "איה" במקום "אריה"

הפקות כאלה יכולות להיחשב מילים כאשר הילד משתמש בהן מתוך כוונה ולצורך משמעות ברורה. גם בכלי הערכה מקצועיים מקובל להתייחס למילה כחלק מאוצר המילים, אפילו כאשר הילד אומר רק חלק ממנה או הוגה אותה בדרכו.

לכן אין צורך לומר: "זה לא נחשב, כי הוא לא אמר את כל המילה". מצד שני, צליל מקרי או רצף מלמול שאין להם משמעות מזוהה אינם נחשבים למילה רק משום שהם דומים במקרה למילה מוכרת.

האם קולות של בעלי חיים נחשבים מילים?

גם קולות של בעלי חיים וקולות המתארים פעולות יכולים להיכלל באוצר המילים המוקדם, כאשר הילד משתמש בהם כדי להעביר משמעות.

לדוגמה:

• "הב-הב" לכלב
• "מיאו" לחתול
• "מו" לפרה
• "טו-טו" לרכבת
• "בררר" למכונית
• "בום" לנפילה
• "אופס" כשמשהו משתבש

בכלי הערכה של אוצר מילים בגיל הרך נהוג לכלול גם קולות של בעלי חיים ואפקטים קוליים, לצד שמות של אנשים, חפצים ופעולות.

גם כאן חשובה הכוונה. אם הילד חזר פעם אחת על "מו" מיד אחרי ההורה, אין בכך לבדו כדי לקבוע שהמילה נמצאת בשימוש העצמאי שלו. אם הוא רואה פרה בספר ואומר מיוזמתו "מו", הוא משתמש בצליל כדי לסמן משמעות.

האם "הופ", "אוי" ו"ביי-ביי" נחשבים מילים?

מילים חברתיות, קריאות ומילים הקשורות לשגרות יכולות גם הן להיחשב חלק מאוצר המילים.

לדוגמה:

• היי
• ביי-ביי
• לא
• די
• עוד
• הופ
• אוי
• אופס
• ששש
• לילה טוב

אלה אינן בהכרח שמות של חפצים, אבל הן משמשות לתקשורת ומעבירות מסר. בהערכת אוצר המילים מתייחסים לא רק לשמות עצם, אלא גם למילים חברתיות, קריאות, פעולות ותיאורים.

חשוב להתבונן גם בגיוון. ילד שמשתמש בעשרים שמות של כלי רכב אינו בהכרח נמצא באותו שלב שפתי כמו ילד המשתמש בעשרים מילים מסוגים שונים, כגון שמות, פעולות, בקשות ותיאורים. לכן הערכה מקצועית אינה מסתפקת במספר הכולל של המילים, אלא בודקת גם באילו סוגי מילים הילד משתמש וכיצד הוא משתמש בהן.

האם סימן ביד נחשב מילה?

חשוב להבחין בין מחווה טבעית לבין סימן בעל משמעות מוסכמת.

מחווה טבעית, כמו הצבעה על בקבוק, הושטת יד כדי לקבל חפץ או נפנוף לשלום, היא דרך תקשורתית חשובה. היא מראה שהילד יודע להעביר מסר, אך כאשר סופרים דווקא מילים מדוברות, נהוג לתעד אותה בנפרד.

סימן מוסכם בעל משמעות קבועה, למשל סימן שהילד משתמש בו באופן עקבי כדי לומר "עוד", "לאכול" או "לשתות", יכול להיחשב חלק מאוצר המילים ההבעתי שלו. אם הילד משתמש בשפת סימנים, הסימנים הם מילים בשפה שלו ולא תחליף פחות טוב למילים מדוברות.

בכלי הערכה מקצועיים נהוג לעיתים לתעד בנפרד מילים מדוברות, סימנים ומחוות, כדי לקבל תמונה מדויקת של דרכי ההבעה של הילד.

שימוש בסימנים, בתמונות או באמצעי תקשורת תומכת אינו מונע התפתחות של דיבור. אמצעים אלה יכולים לאפשר לילד להביע את עצמו ולפתח שפה גם כאשר ההפקה הקולית עדיין מוגבלת.

האם מילה שנאמרה פעם אחת נחשבת?

אין כלל הקובע שילד חייב לומר מילה מספר מסוים של פעמים כדי שהיא תיחשב מילה. לפעמים מילה חדשה מופיעה פעם אחת, נעלמת לכמה ימים ואז חוזרת. התפתחות השפה המוקדמת אינה תמיד רציפה או יציבה.

עם זאת, כאשר מנהלים רשימה לצורך מעקב, כדאי לסמן מילה לאחר שיש סיבה טובה לחשוב שהילד השתמש בה בכוונה וידע למה היא מתייחסת. אם שמעתם רצף שנשמע כמו מילה, אך אינכם בטוחים שהייתה לו משמעות, אפשר להמתין ולראות אם הוא יופיע שוב בהקשר מתאים.

השאלה המרכזית אינה כמה פעמים המילה נאמרה, אלא האם יש עדות לכך שהילד משתמש בה כדי להעביר מסר ולא רק משמיע רצף של צלילים.

האם מילה שהילד אומר רק בתוך שיר נחשבת?

פעוט יכול לשיר חלק משיר, לספור ברצף או להשלים משפט קבוע, בלי להשתמש בכל אחת מהמילים באופן עצמאי. לדוגמה, ילד עשוי לומר "אחת, שתיים, שלוש" כרצף שלמד בעל פה, אך עדיין לא להבין את משמעות המספרים או להשתמש בהם בנפרד.

אין צורך לבטל את ההפקות האלה. הן מעידות על זיכרון, הנאה, השתתפות ויכולת ללמוד רצפים. עם זאת, הן אינן מספקות לבדן מידע על אוצר המילים הגמיש של הילד. כדי לדעת שמילה נמצאת בשימוש עצמאי, כדאי לראות האם הילד משתמש בה גם בהקשרים אחרים.

אותו עיקרון חל על משפטים שלמים שהילד למד מסרטון, משיר או מסיפור. הם עשויים להיות משמעותיים עבורו, אך חשוב להתבונן כיצד הוא משתמש בהם והאם הם מותאמים למצבים שונים.

מה לגבי ילד שגדל עם שתי שפות?

אצל ילד שגדל עם יותר משפה אחת יש להתייחס למילים בכל השפות שבהן הוא משתמש. ילד יכול לומר "כלב" בעברית, "ball" באנגלית ו"מים" בעברית. כל המילים האלה הן חלק מהידע השפתי שלו, גם אם הן אינן שייכות לאותה שפה.

אפשר להסתכל על אוצר המילים בשתי דרכים:

• לספור את כל המילים שהילד אומר בכל השפות
• לבדוק כמה משמעויות או מושגים שונים הוא יודע להביע

לדוגמה, אם הילד אומר גם "כלב" וגם "dog", הוא מכיר שתי מילים בשתי שפות המתייחסות לאותו בעל חיים.

הערכת ילד רב-לשוני אינה צריכה להתבסס על מספר המילים בשפה אחת בלבד, משום שאוצר המילים שלו מחולק לעיתים בין השפות. להורים שמנהלים רשימה בבית מומלץ לרשום את כל המילים שהילד אומר ולציין באיזו שפה נאמרה כל מילה.

אין צורך לדרוש מן הילד לדעת כל מילה בכל השפות, ואין המלצה להפסיק לדבר איתו בשפת הבית.

האם מספר המילים לבדו אומר שההתפתחות תקינה?

לא. מספר המילים הוא מידע חשוב, אך הוא רק חלק מהתמונה.

כדאי לשים לב גם לאופן שבו הילד משתמש במילים:

• האם הוא משתמש בהן רק כדי לבקש, או גם כדי לשתף ולהגיב?
• האם מתווספות מילים חדשות לאורך הזמן?
• האם הוא משתמש בסוגים שונים של מילים?
• האם הוא מתחיל לצרף מילים?
• מה הוא מבין?
• האם הוא משתמש במחוות?
• כיצד הוא משחק ומתקשר עם אנשים?

הערכה מקצועית של התפתחות השפה מתייחסת לא רק למספר המילים, אלא גם להבנה, למחוות, לתקשורת, למשחק ובהמשך גם ליכולת לצרף מילים ולבנות משפטים.

גם רשימת מילים גדולה אינה שוללת קושי בתחומים אחרים. מנגד, מספר קטן יחסית של מילים אינו מספיק לבדו כדי לקבוע שקיים עיכוב. יש להתייחס לגיל הילד, לשפה או לשפות שלו, להבנת השפה, לקצב ההתקדמות ולמכלול התקשורת.

איך אפשר לעקוב בבית בלי לבחון את הילד?

אפשר לפתוח רשימה פשוטה בטלפון ולרשום מילים שהילד משתמש בהן במהלך היום. אין צורך לבקש ממנו להציג את כל המילים שהוא יודע.

כדאי לרשום:

• את המילה כפי שהילד אומר אותה
• את המשמעות שלה
• את השפה שבה נאמרה
• האם נאמרה באופן עצמאי או רק בחיקוי
• מילים חדשות שהופיעו
• צירופים ראשונים של שתי מילים

לדוגמה:

מה הילד אמר	למה התכוון	אופן השימוש
"דו"	כדור	אמר כשראה כדור
"הב-הב"	כלב	הצביע על כלב בספר
"עוד"	בקשה להמשך	אמר בזמן משחק
"או"	אוטו	אמר כשראה מכונית

הרשימה יכולה לסייע להורים לראות התקדמות ולספק מידע שימושי לקלינאי או לקלינאית התקשורת. היא אינה אמורה להפוך למבחן יומי, ואין צורך להשוות אותה בכל יום לרשימות של ילדים אחרים.

לסיכום

מילה ראשונה אינה צריכה להישמע מושלמת. גם "דו" לכדור, "הב-הב" לכלב, "בום" לנפילה או סימן מוסכם יכולים להעיד על שימוש במילה או בסמל בעל משמעות.

כדי להחליט אם הפקה מסוימת היא חלק מאוצר המילים, כדאי לשאול:

• האם הילד משתמש בה מתוך כוונה?
• האם יש לה משמעות שאפשר לזהות?
• האם היא מופיעה גם בלי שמבקשים ממנו לחזור?
• האם הילד משתמש בה כדי להעביר מסר?

אוצר המילים הוא יותר מרשימת מילים. חשוב להתבונן גם בהבנת השפה, במחוות, ביוזמה, במשחק, במגוון המילים, בצירופי המילים ובהתקדמות לאורך זמן.