"הוא מאחר בדיבור", "יש לה עיכוב שפתי", "הוא Late Talker" או "הוא פשוט יתחיל לדבר מאוחר". הורים שומעים לעיתים קרובות את הביטויים האלה, אך לא תמיד ברור אם כולם מתארים את אותו הדבר.
חלק מהמונחים משמשים בשפה היומיומית, חלקם מקצועיים יותר, ולכל אחד מהם יכולה להיות משמעות שונה. ההבחנה חשובה, משום שילד שמתקשה להגות מילים זקוק לבדיקה שונה מילד שאומר מעט מילים, וילד שמתקשה גם להבין שפה זקוק להתייחסות רחבה יותר.
מה ההבדל בין תקשורת, שפה ודיבור?
כדי לעשות סדר במונחים, כדאי להתחיל בשלושה מושגים בסיסיים.
תקשורת היא היכולת להעביר מסר לאדם אחר ולהגיב למסרים ממנו. תינוקות ופעוטות מתקשרים באמצעות מבט, חיוך, בכי, קולות, מחוות, הצבעה, מילים ומשפטים.
שפה היא מערכת של מילים, משמעויות וכללים. היא מאפשרת להבין את מה שאחרים אומרים ולהביע צרכים, רעיונות, רגשות וחוויות. שפה כוללת גם את הבנת השפה וגם את היכולת להשתמש בה.
דיבור הוא הדרך הקולית שבה אנחנו מביעים שפה. הוא כולל הפקת והגיית צלילים, קול, שטף, קצב ואינטונציה. לכן ילד יכול להיות בעל שפה מפותחת יחסית, אך להתקשות בהגיית צלילים. ילד אחר עשוי לדבר בצורה ברורה, אך להשתמש באוצר מילים מצומצם או להתקשות להבין משפטים.
מה פירוש הביטוי "איחור בדיבור"?
"איחור בדיבור" הוא ביטוי נפוץ מאוד, אך הוא אינו תמיד ברור מבחינה מקצועית. הורים עשויים להשתמש בו כדי לתאר מצבים שונים:
- ילד שעדיין אינו אומר מילים
- ילד שאומר מעט מילים
- ילד שמתקשה לצרף מילים למשפטים
- ילד שמדבר, אך קשה להבין אותו
- ילד שמגמגם
- ילד שקולו נשמע שונה
אלה אינם בהכרח אותו קושי.
לעיתים כשאומרים "איחור בדיבור" מתכוונים למעשה לאיחור בהופעת מילים ושפה. במקרים אחרים הקושי נמצא בעיקר בהפקת צלילי הדיבור, כלומר הילד יודע מה הוא רוצה לומר ומשתמש במילים ובמשפטים, אך ההגייה שלו אינה ברורה.
לכן בבירור מקצועי לא מסתפקים במשפט "הוא מאחר בדיבור". מנסים להבין מה בדיוק מאחר או קשה: הופעת המילים, הבנת השפה, בניית משפטים, הפקת הצלילים, הקול או שטף הדיבור.
מהו עיכוב שפתי?
עיכוב שפתי הוא מצב שבו יכולות השפה של הילד מתפתחות לאט מן המצופה לגילו. העיכוב יכול להופיע בהבעת השפה, בהבנת השפה או בשני התחומים יחד.
עיכוב בהבעת שפה
ילד עם קושי בעיקר בהבעת שפה עשוי להבין מילים והוראות המתאימות לגילו, אך להשתמש במעט מילים, להתקשות ללמוד מילים חדשות או לא לצרף מילים בזמן המצופה.
לדוגמה, הוא יכול להבין את ההוראה "תביא את הנעליים", אך עדיין להצביע או להשמיע קול במקום לומר "נעליים".
עיכוב בהבנת שפה
ילד עם קושי בהבנת שפה עשוי להתקשות להבין שמות של חפצים, פעולות, שאלות או הוראות המתאימות לגילו. לעיתים נראה שהוא מבין, אך למעשה הוא נעזר בשגרה, בטון הדיבור, בכיוון המבט או בהצבעה של המבוגר.
כאשר קיים קושי גם בהבנת השפה וגם בהבעתה, הסיכון לקושי שפתי מתמשך גבוה יותר מאשר כאשר ההבנה מתאימה לגיל והקושי נמצא בעיקר בהבעה.
המונח "עיכוב שפתי" מתאר את המצב הנוכחי של הילד, אך אינו מסביר בהכרח מה הסיבה לו או כיצד תיראה התפתחותו בהמשך. הקושי יכול להיות ממוקד בשפה, אך הוא יכול גם להופיע כחלק מירידה בשמיעה או מקושי התפתחותי רחב יותר. לכן חשוב לבדוק גם את השמיעה ואת ההתפתחות הכללית.
מיהו ילד שמוגדר Late Talker?
המונח האנגלי Late Talker, ובעברית "ילד שמתחיל לדבר מאוחר", מתאר בדרך כלל פעוט שהתפתחות השפה המדוברת שלו איטית מן המצופה, בעיקר בתחום הבעת השפה.
בספרות המקצועית משתמשים גם במונח Late Language Emergence, כלומר איחור בהופעת השפה. המונח מתייחס לילדים צעירים שהתפתחות השפה שלהם נמצאת מתחת למצופה לגילם, ללא לקות מאובחנת אחרת או עיכוב ידוע בתחומים קוגניטיביים או מוטוריים. חלק מהילדים מתקשים רק בהבעת שפה, ואצל אחרים מופיע גם קושי בהבנה.
Late Talker אינו ילד שפשוט "מעדיף לא לדבר", עצלן או עקשן. בדרך כלל מדובר בילד שרוצה לתקשר, אך אוצר המילים המדובר שלו מתפתח בקצב איטי יותר.
חשוב גם להבין שזהו תיאור של השלב ההתפתחותי הנוכחי, ולא ניבוי של העתיד. חלק מהילדים שמתחילים לדבר מאוחר מצמצמים בהמשך את הפער, ואצל אחרים הקושי נמשך או מתפתח להפרעת שפה משמעותית יותר. בתחילת הדרך לא תמיד ניתן לדעת בוודאות לאיזו קבוצה ישתייך ילד מסוים.
האם כל ילד שאומר מעט מילים הוא Late Talker?
לא בהכרח. מספר המילים הוא נתון חשוב, אך הוא אינו עומד לבדו.
אחד הקריטריונים הנפוצים במחקר הוא אוצר מילים של פחות מכ-50 מילים והיעדר צירופי שתי מילים בגיל 24 חודשים. עם זאת, הקריטריון מבוסס במידה רבה על ילדים חד-לשוניים דוברי אנגלית, והוא משמש לצורך זיהוי ומעקב ולא כאבחנה עצמאית.
גם לפי אבני הדרך המעודכנות של ה-CDC, בגיל שנתיים רוב הילדים כבר משתמשים בצירוף של שתי מילים לפחות, כגון "עוד חלב". רשימות אבני דרך אינן כלי אבחון, אך הן יכולות לסייע לזהות מצב שבו כדאי להתייעץ.
כאשר בודקים ילד שמדבר מעט, מתייחסים גם לשאלות הבאות:
- מה הילד מבין?
- האם הוא משתמש במחוות?
- האם הוא מצביע כדי לבקש וגם כדי לשתף?
- האם הוא יוזם תקשורת?
- האם הוא מחקה קולות ומילים?
- האם מתווספות מילים חדשות?
- כיצד הוא משחק?
- האם הוא מתחיל לצרף מילים?
- האם קיימים קשיים בתחומים התפתחותיים נוספים?
- האם קיימת היסטוריה משפחתית של קשיי שפה?
שני ילדים שאומרים אותו מספר מילים יכולים להציג תמונה התפתחותית שונה מאוד.
האם Late Talker הוא אבחנה של הפרעת שפה?
לא. ילד שמתחיל לדבר מאוחר אינו בהכרח ילד עם הפרעת שפה התפתחותית.
הפרעת שפה התפתחותית, המכונה באנגלית Developmental Language Disorder או DLD, היא קושי משמעותי ומתמשך בלמידה, בהבנה ובשימוש בשפה. הקושי אינו מוסבר על ידי מצב אחר כמו ירידה בשמיעה או אוטיזם, והוא עשוי להשפיע בהמשך גם על שיחה, למידה, קריאה וכתיבה.
לילדים רבים עם הפרעת שפה התפתחותית יש היסטוריה של התחלה מאוחרת של דיבור, אך לא כל ילד שהתחיל לדבר מאוחר יפתח הפרעת שפה. ההבדל המרכזי מתברר עם הזמן: אצל חלק מהילדים הפער מצטמצם, ואילו אצל ילדים עם הפרעת שפה הקשיים נמשכים ומשפיעים על תחומים נוספים בשפה.
לכן לא נכון להבטיח להורים שהילד "בוודאי ידביק את הפער", אך גם לא נכון לקבוע על סמך איחור מוקדם בלבד שתהיה לו הפרעת שפה קבועה.
אילו סימנים נחשבים מעודדים?
אצל ילד שמתחיל לדבר מאוחר, כמה מאפיינים עשויים להיחשב סימנים מעודדים:
- הבנת שפה המתאימה לגיל
- שימוש מגוון במחוות
- הצבעה כדי לבקש וכדי לשתף
- יוזמה של תקשורת עם אנשים
- משחק מגוון ומשחק דמיוני
- חיקוי של תנועות וקולות
- הופעה הדרגתית של מילים חדשות
- ניסיון לצרף קולות, מחוות ומילים כדי להעביר מסר
מחוות והבנת שפה מספקות מידע חשוב על המשך ההתפתחות, אך אף אחד מן הסימנים האלה אינו יכול להבטיח שהפער ייסגר. גם ילד שמתקשר היטב במחוות אך אומר מעט מילים עשוי להפיק תועלת ממעקב או מהערכה מקצועית.
אילו סימנים מצדיקים בדיקה?
כדאי לפנות להערכה כאשר:
- הילד משתמש במעט מאוד מילים ביחס לגילו
- סביב גיל שנתיים הוא עדיין אינו מצרף שתי מילים באופן עצמאי
- הוא מתקשה להבין מילים או הוראות פשוטות
- הוא משתמש במעט מחוות או כמעט אינו מצביע
- הוא כמעט אינו יוזם תקשורת או משתף אחרים
- לא מתווספות מילים חדשות לאורך כמה חודשים
- הוא מתקשה לחקות קולות, תנועות או מילים
- קיים תסכול רב סביב התקשורת
- קיימים קשיים במשחק, בקשר החברתי או בתחומים התפתחותיים נוספים
- קיימת היסטוריה של דלקות אוזניים או חשש לשמיעה
- הילד איבד מילים, מחוות או יכולות שכבר רכש
- ההורים מודאגים
אובדן של יכולות שכבר נרכשו מצדיק פנייה בהקדם לרופא או לרופאת הילדים. אין צורך להמתין עד שהילד יתאים באופן מלא להגדרה מסוימת. אבני דרך וכללי אצבע נועדו לסייע בזיהוי, ולא להחליף הערכה מקצועית.
למה חשוב לבדוק שמיעה?
שמיעה היא הבסיס ללמידת צלילי הדיבור והמילים הנשמעות בסביבת הילד. ילד יכול להגיב לרעש חזק, למוזיקה או לקול מוכר, ובכל זאת להתקשות לשמוע חלק מצלילי הדיבור.
גם אם בדיקת הסינון לאחר הלידה הייתה תקינה, השמיעה יכולה להשתנות בהמשך. לכן בדיקת שמיעה היא חלק מקובל בבירור של איחור בדיבור או בשפה.
ומה לגבי ילד שגדל עם שתי שפות?
חשיפה לשתי שפות אינה גורמת לעיכוב שפתי ואינה הופכת ילד ל-Late Talker. ילדים רב-לשוניים עשויים לחלק את אוצר המילים שלהם בין השפות, ולכן הערכה המתבססת על שפה אחת בלבד עלולה לתת תמונה חלקית.
חשוב להתייחס לכל המילים שהילד אומר בכל השפות ולבדוק את יכולתו ללמוד ולהשתמש בשפה בהתאם לחשיפה שקיבל. אם קיים קושי שפתי משמעותי, הוא צפוי להשפיע על התפתחות השפה הכוללת ולא רק על שפה אחת. אין המלצה להפסיק לדבר עם הילד בשפת הבית או לעבור לשפה שבה ההורים פחות טבעיים.
מה בודק קלינאי תקשורת?
בהערכה מקצועית לא בודקים רק כמה מילים הילד אומר. קלינאי או קלינאית התקשורת מתייחסים למכלול ההתפתחות התקשורתית והשפתית:
- הבנת מילים, משפטים והוראות
- אוצר המילים שהילד מביע
- מגוון סוגי המילים
- שימוש במחוות
- יוזמה ושיתוף בתקשורת
- משחק ומשחק דמיוני
- חיקוי של תנועות וקולות
- הפקת צלילי דיבור
- צירופי מילים ומבנים דקדוקיים
- השפות המדוברות בבית
- קצב ההתקדמות לאורך זמן
ההערכה יכולה להוביל להמלצה על מעקב, הדרכת הורים, טיפול או בירור התפתחותי רחב יותר. כאשר קיים חשש בתחומים נוספים, חשוב לערב גם את רופא או רופאת הילדים ולעיתים את המכון להתפתחות הילד.
האם כדאי להמתין ולראות?
לעיתים מעקב הוא אכן ההמלצה המקצועית המתאימה, במיוחד כאשר הבנת השפה טובה, הילד משתמש במחוות רבות, מתקשר היטב וניכרת התקדמות עקבית.
אולם "להמתין ולראות" אינו אמור להיות מצב שבו לא עושים דבר במשך חודשים. מעקב מקצועי כולל נקודת זמן ברורה לבדיקה חוזרת, תיעוד של מילים ומיומנויות חדשות, בדיקת שמיעה והדרכה להורים כיצד לתמוך בשפה בתוך חיי היום-יום. ASHA מציינת כי כאשר לא מזוהים קשיים נוספים, ההתערבות יכולה לנוע בין מעקב סדיר לבין מעקב המשולב בהדרכה עקיפה לעידוד השפה.
כאשר ההורים מודאגים, אין צורך לחכות עד שיהיה ברור שהקושי מתמשך. הערכה מוקדמת יכולה להסתיים גם במסקנה שהילד מתקדם באופן תקין ושמספיק להמשיך במעקב.
לסיכום
"איחור בדיבור" הוא ביטוי כללי שיכול לתאר מצבים שונים. עיכוב שפתי מתייחס להתפתחות איטית של הבנת השפה, הבעת השפה או שתיהן. Late Talker הוא בדרך כלל פעוט שהשפה המדוברת שלו מופיעה בקצב איטי מן המצופה, ללא מצב מאובחן אחר המסביר זאת.
המונחים האלה מתארים את מצבו של הילד בשלב מסוים, אך אינם מספרים לבדם מה תהיה התפתחותו בהמשך. חלק מהילדים מצמצמים את הפער, ואצל אחרים הקושי נשאר או מתברר כחלק מהפרעת שפה מתמשכת.
לכן השאלה החשובה אינה רק "כמה מילים הילד אומר?", אלא גם מה הוא מבין, כיצד הוא מתקשר, באילו מחוות הוא משתמש, כיצד הוא משחק והאם הוא מתקדם לאורך זמן.
כאשר קיים חשש, נכון לבדוק ולא להסתפק בתווית. הערכה מקצועית יכולה לעזור להבין מה הילד כבר יודע, באילו תחומים הוא זקוק לתמיכה ומהי דרך הפעולה המתאימה לו ולמשפחתו.
מקורות מקצועיים
המאמר מבוסס על מידע מקצועי של האגודה האמריקאית לקלינאות תקשורת ושמיעה, המכון הלאומי האמריקאי לחירשות ולהפרעות תקשורת והמרכזים לבקרת מחלות ולמניעתן.
