הורה פותח ספר, מתחיל לקרוא, והילד קם אחרי חצי דקה, מדלג על עמודים, סוגר את הספר, חוזר לעמוד הראשון או מתעניין דווקא בפינה הקטנה שבתמונה. האם פירוש הדבר שהוא אינו אוהב ספרים? האם צריך להרגיל אותו לשבת ולהקשיב עד סוף הסיפור?

בגיל הרך, קריאה משותפת אינה חייבת להיראות כמו ילד שיושב בשקט ומקשיב למבוגר הקורא את כל הטקסט מתחילתו ועד סופו. תינוקות ופעוטות משתתפים בספר באמצעות מבט, מגע, הצבעה, קולות, תנועה, חזרה לעמוד אהוב ולעיתים גם התרחקות וחזרה. משרד הבריאות ממליץ להתחיל לקרוא כבר בינקות ולהתאים את הספר ואת אופן הקריאה לגיל, ליכולת ולעניין של הילד.

המטרה הראשונית אינה לסיים את הספר. המטרה היא ליצור חוויה נעימה ומשותפת סביב תמונות, מילים וסיפורים.

למה בכלל לקרוא לילד שעדיין אינו מדבר?

קריאה משותפת חושפת את הילד למילים ולמבני שפה שאינם מופיעים תמיד בשיחה היומיומית. בספר אפשר לפגוש בעלי חיים, מקומות, רגשות ואירועים שאינם נמצאים באותו רגע בחדר. הילד שומע מילים חדשות בתוך הקשר של תמונה וסיפור, והמבוגר יכול להתאים את ההסבר למה שמעניין אותו.

מחקרים וסקירות שיטתיות מראים שקריאה משותפת ואינטראקטיבית יכולה לתמוך בהתפתחות אוצר המילים, השפה הדבורה ומיומנויות האוריינות המוקדמות. ההשפעה אינה נובעת רק מהשמעת הטקסט, אלא גם מן השיחה, ההצבעה, ההמתנה והתגובות ההדדיות סביב הספר.

גם תינוק שאינו מבין עדיין את הסיפור במלואו יכול ליהנות מקולו של ההורה, מן הקרבה, מן הקצב ומן התמונות. האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים ממליצה על קריאה משותפת מלידה לפחות עד תחילת בית הספר, כחלק מקשר תומך וסביבה עשירה בשפה.

כמה זמן ילד אמור לשבת לסיפור?

אין משך זמן אחד המתאים לכל הילדים. תינוק עשוי להתבונן בספר במשך כמה שניות. פעוט עשוי להקשיב לעמוד אחד, לקום, לחזור ולהמשיך. גם ילד שאוהב ספרים לא בהכרח יישב בכל פעם במשך סיפור שלם.

יכולת הקשב מושפעת מגיל הילד, מעייפות, רעב, ויסות, עניין, אורך הספר, מורכבות השפה והסביבה שבה קוראים. לכן משך הישיבה אינו המדד היחיד להצלחת הקריאה.

קריאה של שתי דקות שבה הילד מצביע, מחייך ומשתתף יכולה להיות משמעותית יותר מקריאה של עשר דקות שבה המבוגר מתעקש להמשיך והילד מנסה להתרחק. המטרה היא להגדיל בהדרגה את ההנאה וההשתתפות, ולא למדוד כמה דקות הצליח הילד להישאר במקום.

האם חייבים לקרוא את כל מה שכתוב?

לא. בגיל הרך אפשר לקרוא את הטקסט, לקצר אותו, לשנות אותו או להתייחס רק לתמונות.

אם בעמוד כתוב משפט ארוך כמו:

"הארנב הקטן יצא מוקדם בבוקר לטייל ביער וחיפש את חברו הטוב הדוב"

אפשר לומר לפעוט:

"הנה ארנב".
"הארנב הולך".
"איפה הדוב?"

אפשר גם לא לומר דבר במשך רגע, להמתין ולראות במה הילד מתעניין.

הטקסט בספר הוא אפשרות ולא חובה. התאמת השפה לרמת הילד מאפשרת לו להשתתף ולהבין, בלי לוותר על החשיפה לספרים. ככל שהילד גדל ומסוגל לעקוב אחר סיפור ארוך יותר, אפשר לקרוא יותר מן הטקסט המקורי.

מותר לדלג על עמודים?

כן. מותר לדלג קדימה, לחזור לאחור, לקרוא רק עמוד אחד או לסגור את הספר לפני הסוף.

פעוטות חוקרים ספרים בדרכם. הם עשויים לרצות לראות שוב ושוב את הטרקטור, להתעלם מן העלילה ולהתעכב דווקא על החתול הקטן ברקע. התעניינות זו היא הזדמנות לשיחה, ולא הפרעה לקריאה.

אפשר לומר:

"ראית חתול!"
"החתול קטן".
"איפה עוד יש חתול?"

אין צורך להחזיר מיד את הילד לעלילה. כאשר מצטרפים למוקד העניין שלו, קל יותר ליצור תשומת לב משותפת ולתת מילים לדבר שבו הוא כבר מתעניין. אינטראקציות שבהן המבוגר מבחין במוקד הקשב של הילד ומגיב אליו תומכות ביצירת קשרים בין מילים למשמעות.

ומה אם הילד רוצה להפוך את הדפים בעצמו?

מצוין. הפיכת דפים היא דרך להשתתף בקריאה. גם נגיעה בתמונות, פתיחת חלונות, הצבעה וניסיון לחקות פעולה בספר הם חלק מן החוויה.

אצל פעוט צעיר כדאי לבחור ספר עמיד, בעל דפים קשיחים, תמונות ברורות ומעט פרטים בכל עמוד. ספרים הכוללים חזרות, קולות, חרוזים או פעולות פשוטות מאפשרים לילד להשתתף גם לפני שהוא מסוגל להשתמש במשפטים. משרד הבריאות ממליץ להתאים ספרים לגיל: ספרים עמידים וצבעוניים לתינוקות, וספרים אינטראקטיביים וחזרתיים לפעוטות.

אם הילד הופך את הדפים מהר, אפשר לומר מילה או משפט קצר בכל עמוד במקום לנסות לעצור אותו:

"כלב".
"כדור".
"הילד ישן".
"נגמר!"

עם הזמן, כאשר הספר נעשה מוכר, הילד עשוי להתחיל להתעכב יותר.

האם כדאי לקרוא את אותו ספר שוב ושוב?

כן. חזרה על אותו ספר מועילה ואינה מעידה שהילד אינו מוכן לספרים אחרים.

בקריאות חוזרות הילד כבר מכיר את התמונות, את רצף האירועים ואת המילים. ההיכרות מפנה לו מקום לשים לב לפרטים חדשים, לצפות מה יקרה ולהשתתף באופן פעיל יותר. אפשר לראות ילד שבהתחלה רק הקשיב, ובהמשך משלים קול, מצביע לפני שהמבוגר שואל או אומר מילה מוכרת.

אין צורך לשנות בכל פעם את כל הספרייה. אפשר להחזיק כמה ספרים אהובים ולצרף בהדרגה ספר חדש. חזרתיות היא גם אחד המאפיינים שמשרד הבריאות מציין כמתאימים במיוחד לספרים לפעוטות.

איך להפוך את הילד לשותף בקריאה?

קריאה משותפת נעשית אינטראקטיבית כאשר הילד אינו רק מאזין, אלא מקבל אפשרות להשפיע על מה שקורה.

אפשר:

• להמתין לאחר אמירה או שאלה
• לעקוב אחר המבט וההצבעה של הילד
• לחקות קול או תנועה שהוא עושה
• לתת שם לדבר שמעניין אותו
• להרחיב מילה או מסר שאמר
• לקשר את התמונה לחוויה מחייו
• לאפשר לו לבחור ספר או עמוד

לדוגמה:

ילד: "כלב".
הורה: "נכון, כלב גדול".

הילד מצביע על ילד שבוכה.
הורה: "הוא עצוב. אולי הוא רוצה את אמא".

הילד משמיע "בום".
הורה: "בום! המגדל נפל".

קריאה אינטראקטיבית נמצאה יעילה יותר לקידום היבטים מסוימים של השפה מאשר קריאה שבה הילד רק מקשיב. עם זאת, אין צורך להשתמש בכל אסטרטגיה בכל עמוד. קריאה עמוסה בשאלות ובהוראות עלולה להפוך בעצמה למבחן.

האם צריך לשאול שאלות בזמן הקריאה?

אפשר לשאול שאלות, אך לא חייבים לשאול שאלה על כל תמונה. כדאי לשלב בין שאלות, תיאורים, תגובות והמתנה.

שאלות פשוטות יכולות להתאים לפעוט:

"איפה הכלב?"
"מי ישן?"
"עוד פעם?"

לילד שמדבר יותר אפשר לשאול:

"מה קרה כאן?"
"למה הוא עצוב?"
"מה לדעתך יקרה עכשיו?"

אבל כאשר הילד אינו עונה, אין צורך לחזור שוב ושוב או לומר "אתה יודע את זה". אפשר פשוט לתת את המילה:

"הנה הכלב".
"הילד נפל".
"אני חושבת שהדוב יחפש אותו".

המטרה היא שיחה, לא בדיקת ידע.

ומה אם הילד אינו רוצה לענות?

תגובה לספר אינה חייבת להיות מילה. הילד יכול להסתכל, לחייך, להפוך דף, להצביע, להשמיע קול או לבצע פעולה.

אם הילד מצביע על התפוח, אפשר לומר:

"תפוח. תפוח אדום".

אם הוא מנער את הספר או הולך להביא מכונית, אפשר לקשר בין הדברים:

"גם בספר יש מכונית. המכונית שלך נוסעת".

אין צורך לדרוש ממנו לחזור אל הספר מיד. לפעמים אפשר להעביר את הסיפור אל המשחק. אם בספר הדובי אוכל, אפשר להאכיל בובה. אם בספר המכונית נוסעת, אפשר לנסוע עם מכונית על הרצפה.

כך הספר אינו נשאר פעילות נפרדת, אלא הופך לנקודת פתיחה למשחק ולשיחה.

האם אפשר לקרוא תוך כדי תנועה?

כן. חלק מהילדים מקשיבים טוב יותר כאשר הם זזים, מחזיקים חפץ או עומדים ליד המבוגר.

אפשר:

• להניח את הספר על הרצפה בזמן שהילד נע סביבו
• לקרוא עמוד אחד ואז לבצע פעולה
• לחקות יחד תנועה מהספר
• להחביא דמויות קטנות המתאימות לסיפור
• להקריא בזמן האמבטיה מספר עמיד למים
• לקרוא בזמן שהילד אוכל, אם הדבר נעים ובטוח למשפחה
• לספר את הסיפור בלי לדרוש ישיבה בחיק

לדוגמה, בספר על חיות אפשר לקפוץ כמו צפרדע, ללכת כמו פיל או לזחול כמו חתול. תנועה אינה בהכרח סימן שהילד אינו מקשיב. אצל חלק מהילדים היא הדרך להשתתף ולהישאר מעורבים.

עם זאת, אם הילד זקוק ללא הרף לגירוי רב מאוד ואינו מצליח להשתתף אפילו לרגע קצר בשום פעילות משותפת, לא רק בספרים, כדאי להתבונן גם בתחומי הקשב, המשחק והתקשורת הכלליים.

איך לבחור ספר מתאים?

ספר מתאים הוא ספר שהילד מוכן לפגוש, ולא בהכרח הספר שנחשב מרשים או חינוכי ביותר.

לתינוקות ולפעוטות צעירים מתאימים לרוב:

• ספרים עמידים שקל להחזיק
• תמונות גדולות וברורות
• ספרים על חפצים ואנשים מוכרים
• ספרים עם קולות של בעלי חיים
• ספרים עם חרוזים וחזרות
• ספרים עם חלונות, מרקמים או פעולות
• ספרים קצרים שאפשר לקרוא בדרכים שונות

לפעוטות גדולים יותר אפשר להוסיף סיפורים קצרים על מצבים מוכרים: גן, אמבטיה, אחים, רגשות, שינה, בעלי חיים ומשחק.

אין צורך להגביל את הילד רק לספרים המיועדים בדיוק לגילו. אם הוא מתעניין בספר תמונות מורכב יותר, אפשר להתבונן בתמונות ולספר אותו בדרך פשוטה. אם הוא מעדיף ספר שמיועד לצעירים ממנו, אפשר להמשיך ליהנות ממנו ולהוסיף שפה מעט עשירה יותר.

באיזו שפה כדאי לקרוא?

כדאי לקרוא בשפה שבה ההורה מרגיש טבעי, שוטף ונוח. הורה יכול לקרוא את הטקסט כפי שהוא, לתרגם אותו בעל פה, לספר את העלילה במילים שלו או לשלב בין שפות בהתאם לחיי המשפחה.

במשפחה רב-לשונית אפשר לקרוא את אותו ספר בשפות שונות בזמנים שונים. אין צורך שכל ספר יהיה קיים בכל השפות, ואין צורך שההורה ייצמד לטקסט בשפה שבה הוא פחות בטוח.

הקרבה, השיחה ואיכות האינטראקציה חשובות יותר מהיצמדות מושלמת למילים המודפסות.

ומה לגבי ספר דיגיטלי?

ספר דיגיטלי יכול להיות דרך נוספת לפגוש סיפורים, אך הוא אינו זהה לספר מודפס. תוספות כמו אנימציות, קולות וכפתורים עשויות לעורר עניין, אך כאשר הן אינן קשורות לסיפור הן עלולות להסיח את הילד מן העלילה ומהשיחה.

כאשר משתמשים בספר דיגיטלי, כדאי לבחור ספר פשוט יחסית, לכבות תוספות מיותרות במידת האפשר ולקרוא יחד. אפשר לעצור, לדבר על התמונה ולקשר את הסיפור לחיים, כפי שעושים בספר מודפס. המחקר מצביע על כך שהשיחה הנוצרת סביב הספר היא רכיב מרכזי, גם כאשר הספר מוצג בפורמט דיגיטלי.

אין צורך להחליף ספרים מודפסים במסך, אך גם אין צורך לראות בכל ספר דיגיטלי פעילות חסרת ערך. חשוב לבדוק מה הילד עושה עם התוכן, עם מי הוא קורא ומה הפורמט מאפשר או מפריע.

מה אם הילד רוצה לקרוע, לנשוך או לזרוק את הספר?

אצל תינוקות ופעוטות צעירים ספר הוא גם חפץ לחקירה. הם ממששים, מקישים, מכניסים לפה ובודקים כיצד הדפים נפתחים ונסגרים.

כדאי לבחור ספרים עמידים ובטוחים ולא לצפות בתחילה ליחס של ילד גדול לספר. אפשר להראות בעדינות:

"פותחים את הספר".
"הופכים דף".
"הספר נשאר על השטיח".

אם הילד זורק את הספר שוב ושוב כחלק ממשחק, אפשר לסיים באותו רגע ולנסות שוב מאוחר יותר. אין צורך להפוך את הקריאה למאבק או להעניש אותו על כך שעדיין אינו משתמש בספר בדרך המקובלת.

מתי כדאי לקרוא?

הזמן הטוב ביותר הוא זמן שמתאים לילד ולמשפחה. אין חובה לקרוא דווקא לפני השינה.

אפשר לקרוא:

• אחרי ארוחה
• בזמן רגוע בבוקר
• לפני אמבטיה
• בזמן המתנה
• לאחר שחוזרים מהגן
• במהלך משחק על הרצפה
• כמה דקות לפני השינה

ילד עייף מאוד, רעב או מוצף עשוי להתקשות להשתתף. אם הקריאה לפני השינה הופכת באופן קבוע למאבק, אפשר להעביר אותה לזמן אחר.

קריאה קצרה בזמנים שונים לאורך השבוע נחשבת קריאה. אין צורך לקיים בכל יום טקס ארוך ומושלם.

האם קריאה משותפת יכולה להחליף טיפול בשפה?

קריאה היא פעילות מצוינת לתמיכה בשפה, אך אינה מחליפה הערכה מקצועית כאשר קיים חשש.

התערבויות של קריאה אינטראקטיבית יכולות לקדם אוצר מילים ותקשורת אצל ילדים בהתפתחות טיפוסית ואצל חלק מהילדים עם קשיים התפתחותיים. עם זאת, מידת התועלת משתנה בין ילדים, ותוכנית מקצועית צריכה להתאים ליכולת ההבנה, השפה, הקשב, התקשורת ואמצעי ההבעה של הילד.

כדאי לפנות לקלינאי או לקלינאית תקשורת כאשר לצד חוסר העניין בספרים מופיעים גם סימנים כמו:

• קושי להבין שפה המתאימה לגיל
• שימוש במעט מילים או היעדר התקדמות
• מעט הצבעה, מחוות או שיתוף
• קושי להשתתף בחילופי תורות במגוון פעילויות
• קושי משמעותי במשחק משותף
• תסכול רב סביב תקשורת
• אובדן של מילים או מיומנויות שכבר נרכשו
• דאגה הורית מתמשכת

חוסר רצון לשבת לספר בפני עצמו אינו אבחנה. חשוב לראות כיצד הילד מתקשר, משחק ומשתתף במצבים אחרים.

עשרה רעיונות לקריאה עם ילד שאינו יושב

1. לבחור ספר קצר עם תמונות ברורות.
2. להתחיל מעמוד אחד בלבד.
3. לתת לילד לבחור בין שני ספרים.
4. לאפשר לו להפוך את הדפים.
5. לדלג על הטקסט ולדבר על התמונות.
6. לחזור לעמוד האהוב עליו כמה פעמים.
7. להוסיף קולות, תנועות ושירים.
8. להניח לו לעמוד או לזוז בזמן הקריאה.
9. להמשיך את הסיפור במשחק עם צעצועים.
10. לסיים כשהחוויה עדיין נעימה, גם אם לא סיימתם את הספר.

לסיכום

ילד אינו צריך לשבת בשקט עד סוף הספר כדי להפיק תועלת מקריאה משותפת. בגיל הרך הוא יכול להשתתף באמצעות מבט, תנועה, מגע, הצבעה, קול, מילה או בחירה של העמוד הבא.

מותר לדלג, לקצר, לחזור, להמציא ולסגור את הספר באמצע. הקריאה אינה מבחן של הקשב של הילד או של ההורות שלכם.

הספר הוא הזמנה לקשר:

אתה מראה לי מה מעניין אותך.
אני מצטרף אליך.
אנחנו מסתכלים, מקשיבים ומדברים יחד.

כאשר החוויה נעימה וחוזרת על עצמה, הספר יכול להפוך בהדרגה ממספר עמודים שהילד מדפדף בהם במהירות למקום מוכר של קרבה, סקרנות ושפה.

עבור הגיל הרך- מומלצת סדרת מילמולים https://www.facebook.com/profile.php?id=61591908353581